במבט לאחור זו התנהלות שערורייתית. דחפורים בתוך אוהל נשלחו לתקן את הנזק

במבט לאחור זו התנהלות שערורייתית. דחפורים בתוך אוהל נשלחו לתקן את הנזק

העקבות של מפעל תעש המזהם מתגלים באדמה הירושלמית עשורים אחרי שנסגר. מאבק אזרחי הוביל לניקוי השכבות הגבוהות של הקרקע, אך הדרך לטיהור עמוק עוד ארוכה

ניר חסון פורסם ב-06:01

מי שחלף בחודשים האחרונים בכביש בגין, שחוצה את ירושלים מצפון לדרום, יכול היה להבחין בצד הכביש לכיוון שכונת בית הכרם בשני אוהלים – אחד ענק, כמו אוהל אירועים, והשני קטן בהרבה. מפעם לפעם שינה האוהל הענק את מקומו והוצב מחדש. בימים האחרונים הוא פורק לחלוטין והשטח שתחתיו נותר חשוף ומיושר. בכך הגיע לסיומו השלב הראשון בפרויקט לטיהור קרקעות תעש בית הכרם. מדובר במיזם ראשוני שנועד לנקות את הקרקע מחומרים רעילים שנשפכו עליה בטעות או במכוון במשך עשורים בתוך מפעל תעש, שנסגר לפני 24 שנים.הדרך לניקוי שלם של האזור, כולל הגזים הרעילים שחדרו לסלע ומי התהום, עוד ארוכה.

סיפורו של מפעל תעש בית הכרם מתחיל בהפוגה בקרבות מלחמת העצמאות ב-1948. אז ירדו לתל אביב בדרך בורמה שניים ממנהיגי ירושלים היהודית באותה תקופה – מרדכי איש שלום, לימים ראש העיר ירושלים, ומשה ברעם, לימים שר בכמה ממשלות. השניים נפגשו עם דוד בן גוריון וביקשו ממנו להקים מפעל של התעשייה הצבאית בירושלים הנצורה. "עלינו להיות מוכנים לכל, ולהיות בכושר

של אספקה עצמית לפחות של חלק מאמצעי הלחימה, הוספנו גם את האלמנט של תעסוקה", כתב איש שלום באוטוביוגרפיה שלו.

אבל אנשי משרד הביטחון שזה עתה הוקם התנגדו, מחשש שהמפעל ישמש מטרה ללגיון הירדני ששלט בחצי מהעיר. "הלל )כהן, מנכ"ל משרד הביטחון( אמר שהנושא מוכר לו, הוא נבדק על ידי אנשי הצבא, והכל, כולל אנשי חיל אוויר,טוענים שאין מקום בירושלים שאפשר להסתירו מעיני הלגיון".

נמצא זיהום הגבוה פי 2,180 מהרמה המותרת. העבודות בתוך האוהל לטיהור האדמה ליד שכונת בית הכרם בירושליםצילום: אמיל סלמן

זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים

זיהום חופי ישראל: זה לא היה אסון אקולוגי

איש שלום, במהלך שלא יאפיין מנהיגים לאחריו, הציע למערכת הביטחון הצעירה להקים את המפעל ליד הבית שלו. "שאלתי אותו מניה וביה ומה יהיה אם אציע מקום שלפי הערכתי אפשר להסתיר אותו מעיני הלגיון?", כתב איש שלום, שהציע את הוואדי שיורד מביתו

בשכונת בית הכרם אל נחל ציון, שמפריד בין השכונה לבין גבעת רם. נחל ציון ידוע היום בשם אחר – כביש בגין.

הלחץ עבד, ומפעל התחמושת הוקם ופעל ברציפות עד לשנת 1997. המפעל ייצר חלקי מתכת ופלדה לתעשיית הנשק הישראלית, בהם חלקים למטוסי מיראז' ומטוסי קרב אחרים. אבל את החותם המשמעותי השאיר המפעל בקרקע. בתהליך הייצור השתמשו עובדי תעש בממיסים אורגניים מוכלרים – חומרים כימיים עוצמתיים, מזהמים ומסרטנים. בחצר המפעל היו מכלים עם הנוזלים, שבהם הוטבלו חלקי המתכת ונתלו לייבוש, ובמשך עשרות שנים טפטפו טיפות מהחומרים הללו אל האדמה. בנוסף, מפעם לפעם החומרים נשפכו אל הקרקע או אל הוואדי הסמוך כדי להיפטר מהם.

"הדרך הכי פשוטה, הכי מהירה והכי טובה היא להחליף את הקרקע" מתי כספי, המנהל המקצועי של החברה לשירותי איכות הסביבה

ואכן, קרוב לכביש בגין התגלה מוקד הזיהום החמור ביותר. לפי התקנים המודרניים להגנה על הסביבה זה כמובן נראה כהתנהלות שערורייתית, אך במונחי התקופה זו היתה דרך מקובלת להיפטר מחומרים רעילים. "סבא שלי עבד במפעל דומה וסיפר שהפועלים היו מתלוננים על צריבות כששפכו את החומר, אז חפרו להם בורות ספיגה שאליהם הושלך החומר, וזה נחשב להתייעלות", מספר נועם פוניה, ממונה קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה.

האוהל שבו מתבצעות עבודות טיהור האדמה ליד שכונת בית הכרם בירושלים, בשבוע שעברצילום: אמיל סלמן

בעיית זיהום הקרקעות מוכרת מכמה מפעלי תעש שפעלו בארץ, אבל הבעיה בבית הכרם חמורה במיוחד בגלל השילוב בין רמות זיהום גבוהות מאוד לבין קרבה לשכונת מגורים. הזיהום מתעש בית הכרם התפשט לשלוש רמות – זיהום הקרקע עד לעומק של שמונה מטרים, זיהום גזים שמצטברים בין חלקיקי הקרקע עד לעומק של עשרות מטרים וברדיוס של מאות מטרים מהמפעל, וזיהום מי התהום בעומק של כ-500 מטרים וברדיוס רחב. כך התגלו החומרים מבית הכרםבקידוח של רשות המים בצומת פת, כשני קילומטרים מהמפעל.

ב-1997 המפעל נסגר, ותעש פירקה ופינתה את המבנים )כולל מבנים העשויים אזבסט(. שנים לאחר מכן התקיים מבצע נוסף, וחלק מהקרקע נחפר והועבר לטיפול באתר סילוק הפסולת ברמת חובב. השטח נותר ריק, ובחלקו הצפוני ייסדו תושבי בית הכרם גינה קהילתית. על פי המלצת המשרד להגנת הסביבה, את צמחי המאכל בגינה יש לגדל במצע מנותק, כלומר לא ישירות בקרקע המזוהמת.

המגרש כולו היה לשטח בור ולמקום בו ערכו ילדי בית הכרם את מדורות ל"ג בעומר.

לפני כעשור ביקשה עיריית ירושלים לקדם הקמת שכונה חדשה במקום. תושבי שכונת בית הכרם התארגנו והקימו ועד פעולה בדרישה לנקות את הקרקע לפני הבנייה, בטענה שהיא תגרום לפיזור הזיהום לעבר בתיהם. התושבים חשפו סקר שנעשה בשנת 2007, וממנו עלה כי שיעורי הזיהום בקרקע מבהילים. בחלק מנקודות הבדיקה התגלו רמות זיהום הגבוהות פי אלף ויותר מסף הזיהום המותר. בנקודה המזוהמת ביותר, סמוך לכביש בגין, נמצא זיהום הגבוה פי 2,180 מהרמה המותרת. בעקבות הממצאים והמאבק הציבורי והמשפטי, עוכבה תוכנית הבנייה והמשרד להגנת הסביבה החל לבחון דרכים לטיהור הקרקע. את פעולות הטיהור מבצעת החברה לשירותי איכות הסביבה, חברה ממשלתית, המשמשת זרוע ביצוע של המשרד.

בקיץ האחרון המתחם גודר והליך הניקוי החל. בשלב זה הוחלט לטפל רק בזיהום הקרקע, שנמצא בעומק שבעה עד שמונה מטרים של אדמה. הזיהום מופה באמצעות 200 קידוחי בדיקה. "הדרך הכי פשוטה, הכי מהירה והכי טובה היא להחליף את הקרקע", מסביר מתי כספי, המנהל המקצועי של החברה. ואולם,מחשש שבעת חפירת הקרקע הזיהום יתפשט באוויר, הוחלט על הקמת האוהל הענק ולבצע את העבודות בתוך מתחם סגור.

גודלו של האוהל כדונם וחצי וגובהו 11 מטרים. אל האוהל נכנסו דחפורים ומשאיות לפינוי האדמה, ומתוכו יוצאים חמישה צינורות גדולים אל האוהל הקטן שמשמש כמפעל קטן לטיהור אוויר. באוהל הקטן ישנן חמש משאבות גדולות עם פילטרים שמסננים את האוויר ופולטים אוויר נקי אל הארובה. בתוך האוהל הגדול נחפרו בורות

גדולים, הקרקע בדפנות הבור נדגמה עד שכמויות הזיהום שהתגלו בה היו מזעריות, ואז הופסקה החפירה. הדיגום נעשה באמצעות מכשיר רגיש שמזהה חומרים נדיפים. כספי מחזיק במשרדו צנצנת קטנה עם אדמה מזוהמת, וכשמקרבים אליה את המכשיר המספרים על הצג מתחילים לעלות במהירות.

בתוך האוהל, ללא עבודות פעילות, מצביע המכשיר על זיהום קל בלבד. לאחר החפירה, מולאו הבורות בקרקע חדשה ונקייה, שהובאה מרחוק. זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש באוהל כדי למנוע דליפת אוויר מזוהם בזמן עבודות עפר. "אנחנו בלב שכונת מגורים ואפילו לא היינו צריכים להגיד לאנשים לסגור חלונות",אומר כספי. לדבריו, תחנות דיגום האוויר שהוצבו במקום לא הראו שינוי ברמת הזיהום בעקבות העבודות.

"אנחנו בלב שכונת מגורים ואפילו לא היינו צריכים להגיד לאנשים לסגור חלונות". מתי כספי,המנהל המקצועי של החברה לשירותי איכות הסביבה, ונועם פוניה, ממונה קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבהצילום: אמיל סלמן

העבודות בתוך האוהל לטיהור האדמה ליד שכונת בית הכרם בירושליםצילום: אמיל סלמן

הקרקע המזוהמת נשלחת לטיפול או לשימוש. בעבר, קרקעות מזוהמות היו נשלחות להטמנה, כמו כל פסולת רעילה, אך כיום משתדלים במשרד להימנע מכך. "קרקע היא לא פסולת", אמר פוניה. ניתן להשתמש בקרקע מזוהמת, למשל, לשם ייצור מלט, אז מועברת הקרקע למפעלי נשר לשריפה בטמפרטורות גבוהות שמנטרלות את הזיהום. אפשרות אחרת, בקרקע שהזיהום בה הוא ברמה פחותה,היא לטפל בה באמצעים ביולוגיים, כלומר עידוד יצורים מיקרוביולוגיים לפרק את החומרים המזהמים. אפשרות שלישית היא להשתמש בקרקע לכיסוי מטמנות אשפה.

עלות מבצע טיהור הקרקע בתעש בית הכרם עומדת על כ-15 מיליוני שקלים.הבעיה היא שהמבצע טיפל רק בשכבה העליונה והנגישה ביותר של הזיהום – זיהום הקרקע. שני מוקדי הזיהום האחרים – זיהום הגז וזיהום מי התהום – לא יטופלו בינתיים. במשרד להגנת הסביבה ובחברה לשירות איכות הסביבה אומרים שהם מחפשים

דרכים לטיהור גם של המוקדים הללו, אך מדובר באתגר עצום, בעיקר בשל הגיאולוגיה של הרי ירושלים והעומק אליו חדר הזיהום.

"מבחינתנו זה תחילת התהליך, אנחנו לא מתנגדים לבנייה במקום, אנחנו מתנגדים לבנייה על קרקע מזוהמת שהיתה מנתבת את הזיהום אל בית הכרם",אמר שראל גילשון, תושב השכונה ומראשי ועד התושבים. בשבועות הקרובים ייפתח השטח בחזרה לטובת התושבים.