זיהומי קרקע ומים והסכנה הכרוכה בהיעדר מפת מזהמים כוללת של הקרקע

הקרקע והמים בשטח מפעלי תעש השרון נחשבים מזוהמים ביותר. למעשה, הזיהום במי-התהום בשטח זה הוא הזיהום הכבד ביותר בהיקפו שנציבות המים מצאה בישראל.
המים זוהמו ע"י חומרים שנוצרו במפעלי תעש השרון ונטמנו או נשפכו באתר במשך שנים. מיפוי שטחי הקרקע המזוהמים אינו ידוע כיום. אמנם ישנם נתונים היסטוריים אך אלה אינם מעודכנים ויתכן שגם אינם מקיפים. לכן יש חשיבות רבה לביצוע סקר קרקע כולל, לפני תכנון תוכנית המתאר. לצערנו, נכון לימים אלו, הליך זה לא בוצע: שטח תוכנית מש/1 חולק ל-8 מתחמים והוראות התוכנית מורים לבצע סקרי זיהום-קרקע, בכל מתחם בנפרד, רק בשלב המפורט של תכנונו.

זהו הליך מסוכן: פיתוח המתחמים באופן שאינו עוקב, יארך עשרות שנים וכך גם סקרי הזיהום. תהליך זה יביא לכך שמתחם מטוהר המוקף מסביב בשטחים ומתחמים מזוהמים שטרם מופו, יזוהם מחדש בזיהום שיזחל מסביבתו ויסכן את בריאות תושביו.
לצורך מאבקה גייסה העמותה מומחי איכות-סביבה, כולם מהשורה הראשונה. מומחים אלה גורסים בחוות דעתם כי עקב רמות זיהום הקרקע והמים והתפשטות הזיהום הבלתי צפויה, התוכנית אינה רק מסוכנת, אלא שביצועה – עפ"י התכנון הקיים עלול להמיט אסון בריאותי על אוכלוסיה של כמיליון תושבים החיים ברדיוס של שבעה ק"מ מהתוכנית.

לקריאת נייר העמדה המפורט של עמותת אחל"ה בנושא זיהומי הקרקע והמים במתחם עיר-התע"ש והסכנות הגלומות בהם לחצו כאן.

המזהמים העיקריים שזוהו עד כה הם:
NC, NG, HMX, RDX, TNT, כרום, עופרת, עופרת אזיד, (חומרים אורגנים וחומרי נפץ), טולואן (חומר ממשפחת הממסים האורגניים),חנקות, פרכלורט, TCE ועוד.

מתחם תעש השרון מהווה אפוא אתר קבורה של פסולת מסוכנת אשר נקברה במקומות שונים בשטח והכילה חומרים מזהמים. שחרורם האיטי של חומרים אלה לסביבה, גורם לזיהום של מי התהום, של הקרקע ושל האוויר ע"י "גזי קרקע" (soil gas),המסכנים את בריאות הציבור.

במתחם טרם בוצע סקר קרקע מקיף ולכן לא ניתן להעריך סיכונים (לעובדים באתר, לתושביו העתידיים ולתושבי הערים הסובבות) לא נקבעו ערכי-סף לטיהור ולא תוכננו דרכים ואמצעים לביצוע טיהור המתחם כולו כחטיבה אחת.
למפת הזיהומים – לחץ כאן

הטמנות מזהמים ידועים בקרקע "עיר התעש"

 מדברי חוות-דעתו של ההידרולוג שמעון צוק בעתירתנו לבית-המשפט:
…"גם פיתוח המתחם בשלבים כפי שמציעים יזמי התוכנית הוא בעייתי ביותר. מאחר ופיתוח ואיכלוס בשלבים טומן בחובו פוטנציאל לחשיפת אנשים רבים למזהמים הנ"ל בעיקר בחשיפה לאבק מזוהם וגזי קרקע.
לדוגמא, פיתוח ושיקום מתחם בן מאות דונמים ואיכלוסו ע"י אלפי תושבים, גברים, נשים וטף יקרב אוכלוסיה זו אל המתחם שנותר מזוהם ברובו ושטרם נסקר עד תומו וטרם שוקם כנדרש. האוכלוסייה אשר תאכלס את המתחם המפותח תהייה חשופה למזהמים שיינשאו באוויר מהאזור המזוהם בעיקר בשלב הפיתוח של המתחם השכן שטרם טוהר ואוכלס."……..

הסכנות הקשורות מהיעדר נתונים עדכניים הועלו בעתירתנו ע"י האדריכלית יעל דורי מעמותת א"טד (עמותת אדם טבע ודין):

  • חסר חמור זה בראיה כוללת של הבעיה עלול למנוע התפתחות תקינה של האזור ושיקום נכון שלו, שהרי, מה אם חלוקת השטח לפי קריטריונים מסוימים חוצה פלומת זיהום כלשהי? איך תוטל ע"י היזם באותו מקום?
  • ומה אם במתחם אחד לא יימצא זיהום והפיתוח בו יהיה ריווחי ביותר, אך זה לידו יספוג עלויות רבות של טיהור ופינוי ולא יוכל, כלכלית, לממש את זכויותיו?
  • ומה אם בחלוף מספר שנים יתפשטו מוקדי הזיהום למתחמים נוספים, שהרי, משך ביצוע התכנית יהיה פרוס על פני עשרות השנים הבאות?
  • ומה אם אותו שטח, עליו יועדו בתכנית המתארית אלפי יחידות דיור, בתכנון גאומטרי מרשים, יתגלה כאזור עליו כדאי ביותר להקים מוקד פינוי ולהותירו שטח פתוח?
  • ומה אם יתגלה זיהום בעיקר בשטח שיפוט של אחת או שתים מרשויות? הלא תקום צעקה בדבר אי חלוקה נכונה של הזכויות מצד אחד והנטל של הטיהור מצד שני?
  • ויתרה מכך – מה אם המתחמים שייבנו בתחילה לא יהיו אלו המזוהמים ביותר ולא יידרשו להוצאות גדולות, אך האחרים, שבהם שטחי הציבור גדולים יותר, יאלצו לשאת בעלויות אלו? עלויות מיותרות אלו אשר יחייבו להקצות זכויות בניה נוספות על חשבון קרקע לצורכי ציבור או להותיר שטחים אלו מוזנחים ומ ז ו ה מ י ם?"

התיחסויות שונות :

  • מבקר המדינה:
    מבקר המדינה התריע על אוזלת היד המתמשכת של הרשויות בטיפול באתר תעש השרון. דו"ח 56/א' של מבקר המדינה משנת 2005 מציין:
    "משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שמשרד האוצר, המינהל, המשרד לאיכות הסביבה והנציבות ייערכו לתקצוב סקר זיהומי הקרקע הנדרש, בהתאם להנחיות המקצועיות של המשרד לאיכות הסביבה".
    סקרי מי-תהום שבוצעו במהלך 4 השנים האחרונות ע"י נציבות המים (עקב תביעה משפטית של תושבים מרמת-השרון) גילו רמות זיהום מחרידות במגוון גדול וקטלני של חומרים רעילים ומסרטנים. עקב כך הופסקה השאיבה מבארות המים של רמת- השרון ואספקת המים הועברה לידי חברת מקורות.
  • נציבות המים:
    נציבות המים הגישה, בסוף שנת 2005, התנגדות לתוכנית הבנייה בעיר התע"ש (תוכנית מש/1). בין השאר נכתב בהתנגדות:
    "נציבות המים מתנגדת להפקדת התוכנית, עד לאחר סיום סקר זיהום הקרקע והמים בתע"ש והכנת תוכניות השיקום, שידרשו באתר והשפעתם על שטח הבינוי העתידי". לקריאת מכתב ההתנגדות המלא של נציבות המים לחצו כאן
  • אט"ד:
    עמותת "אדם טבע דין" (אט"ד), עמותה ללא מטרות רווח, העוסקת במניעת זיהומים סביבתיים ושיקומם של זיהומים קיימים הגישה גם היא התנגדות לתוכנית. לקריאת מכתב ההתנגדות המלא של עמותת אט"ד לחצו כאן.
  • המדינה:
    הדו"ח המסכם מישיבת הועדה המחוזית לתוכנית עיר-התע"ש (תוכנית מש/1) מתאריך 22.12.2005 מדגיש בסעיף 4.2: "תנאי להפקדת תוכנית מפורטת יהיה השלמת סקר הקרקע במלואו". בנוסף בהמשך הדו"ח תואר ביצוע טיהור קרקע כתנאי נוסף להפקדה. למרות זאת, מתחכמת המדינה בניסיון להכשיר את ה"שרץ".
    נציגי המדינה דורשים להתעלם מקיום התנאי הבסיסי של סקר-קרקע מקצועי ובלתי תלוי, לפני אישור התוכנית. המדינה בוחרת להעביר את האחריות המקצועית לועדת מנכ"לים של משרדי אוצר, הגנת הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל. ועדה זו צריכה לגבש מסמך הבנות (סעיף 4.1 – א' למסמך הנ"ל), שיהווה דרך עוקפת לביצוע הכרחי של סקר הקרקע וקביעת התנאים לניקוי הקרקע ע"י הגורמים המקצועיים המתאימים.
    ההחלטה אומרת כי תופקד מש/1 כתוכנית כללית וטרם בניית כל מתחם יבוצע סקר מפורט.